יום מוזר בגרינוויל, דרום קרולינה.
שבת. בחוץ 98 מעלות פרנהייט (נידמה לי – אם אני זוכר נכון – שצריך להוריד 32 ואז להכפיל ב-5/9 לקבל בצלזיוס). בטיווי רק US OPEN בגולף (זה לא 'רק' אבל זה מאפשר להתעסק בין לבין בדברים אחרים). ב-4 גרמניה נגד שבדיה נשים במונדיאל, שלב רבע הגמר.
אז בינתיים קפץ לי רעיון לאתגרון:
באיזה משחק (או ספורט אינדיבידואלי) ההבדל בין ציפייה 'חי' באיצטדיון או אולם והציפייה בטיווי הוא הגדול ביותר? הקטן ביותר? היש מקצועות ספורט בהם אתה מעדיף לחזות בטיווי מאשר ב-"חי"?
אגיד לכם דבר שיישמע לא יאומן: אחרי שהייתי בכל כך הרבה משחקי פלייאוף (אפילו כעתונאי פעיל שישב די קרוב למגרש), אילו הציעו לי היום ללכת למשחק כדורסל חשוב או לחזות בו בטיווי עם שדרים ואנליסטים טובים, היום הייתי מעדיף טיווי 70"
הייתי כמה פעמים בניו יורק מרתון. עמדתי בשדרה החמישית וראיתי רצים עוברים. אלה היו חוויות לחיים עם ספורים מספורים שונים, במיוחד אחרי שהאלופים כבר עברו את מקום העמידה שלך!
פי אלף עדיף על טיווי!
באגרוף הייתי בכמה קרבות על התואר ברינג-סייד. החווייה לשמוע את הבמהלומות, האנקות, הפקה-פקה. אין תענוג גדול מזה. אבל לשבת אי שם ביציע? כנראה שטיווי עדיף
גם MMA ב UFC למרות שהוא מצטלם נהדר
מה עם טניס? לי יש את הדיעה שלי
בייסבול. ביקור באיצטדיון בייסבול זו חוויה אדירה –
משפחות שלמות ביציעים, אווירה חגיגית, האוכל הפסיכי שנמכר במקום.
חוויה יוצאת דופן.
גם מי שלא מכיר את המשחק וחוקיו יהנה מביקור במשחק בייסבול.
להבדיל, מי שלא מכיר את המשחק – מול הטלוויזיה הוא יישבר מהר מאוד.
לא בהכרח… בשנת השיא של בארי בונדס התחלתי משום מה לראות בייסבול, ואפילו גררתי לזה את זוגתי. היינו אז חסרי ילדים ומשום מה התמכרנו. לא חזרנו על זה ומאז לא עקבתי בכלל אחרי בייסבול, אבל זאת הייתה עונה אדירה.
+5000
הייתי לפני שבועיים במשחק של היאנקיס וזו חוויה בלתי רגילה. בטח מול הצפייה הסופר משעממת בטלוויזיה
לא מסכים
בייסבול בניו יורק ביום של 96 פרנהייט זו חוויה מבחילה
בטלוזיה ניתן לקבל תמונה יותר נכונה של מהלכים
פוטבול למשל, הוא ספורט שעדיף בהרבה בטלוויזיה.
מחירי הכרטיסים גורמים לכך שרוב הקהל הפך להיות קהל קונצרטים (את רוב הכרטיסים רוכשים תאגידים) ואם המשחק משוחק באצטדיון פתוח בחורף – החווייה יכולה להיות לא קלה…
בנוסף, באצטדיון מחמיצים הרבה מהמתרחש, להבדיל מצפייה בטלוויזיה עם כל השידורים החוזרים.
אגב פוטבול… אתה לא אמור להתחיל לכתוב משהו?
מייד אחרי הדראפט יוצאים לדרך!
אני אישית מאוד אוהב בייסבול – אם יש לך קבוצה שאתה אוהד,
זה אחד המשחקים המותחים ביותר. גם בטלוויזיה.
אבל גם אם אתה בכלל לא מתחבר למשחק ביקור בפיקניק (כמו שמנחם כתב) בזמן משחק הבייסבול זו חווייה אדירה.
מסכים אתך לחלוטין. כאחד שהיה בעשרות (עשרות? עם משחקי המכללות בוודאי מאות!) משחקי פוטבול, הציפייה בטיווי היא הרבה יותר מהנה ומדוייקת. בבייסבול אין כמו הליכה לאיצטדיון כי אתה הולך לפיקניק יותר מאירוע ספורט.
אבל כשמגיע לוורלד-סריירס בו משחקת היאנקיס וכל PITCH קובע, אני מעדיף טיווי לראות את הכדור, ולנחש מתי הולכת לקרות גניבת בסיס.ץ\
WSOP – ללא תחרות
מה זה WSOP?
פוקר. 5 שניות לגוגל וחזרה
הגדול ביותר-פוטבול, מקום שני טניס
הקטן ביותר-כדורסל, מקום שני שחייה(?)
לטובת מי? טיווי או 'חי'?
אם אני זוכר נכון אז פרנהייט צריך לחתוך בחצי ואז להחסיר תריסר,
98 לחלק לחצי שווה :49 ו49 מינוס 12=37 מעלות בתל אביב
לפני הרבה שנים, יותר מעשר, הייתה אולימפיאדה מעבר לעם. רצה הגורל ונתקענו לילה שלם בשדה תעופה בפראג. התעסוקה היחידה שמצאו עשרים תיירים ישראלים, ואנחנו בתוכם, הייתה תחרות אולימפית בירי באקדח. היה מדהים.
חוויה נדירה של פעם בחיים.
דובי, קרא את המסבר שלך ותנסה לנחש אם אתם רגיל בעל אינטיליגנציה ממוצעת כמוני מסוגל להבין מה כתבת ולרדת לסוף דעתך (גיא! "סוף דעתך"?)
המקור לביטוי הוא התלמוד הבבלי, שם אמרו על רבי מאיר:
"גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר כְּמוֹתוֹ, וּמִפְּנֵי מַה לּא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, שֶׁלּא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמוד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים, עַל טָהוֹר טָמֵא וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים"
ניתן לומר:
ירד ל/ עמד על/ הגיע ל – סוף דעתו של מישהו = להבין את כוונתו.
מה עם כדורגל אנגלי?
מה עם כדורגל ישראלי?
כדורגל ישראלי לא עונה על ההגדרות של ספורט
דובי שובL|:
קרא את המסר שלך ונסה לנחש אם אדם רגיל…
יש לי נסיבות מקבלות, אני מרדים תוך כדי כתיבה תינוק עם בזים
אחת החוויות הגדולות ביותר שלי בספורט היתה בקהיר כשגייל ואני הלכנו למשחק כדורגל כמה שנים אחרי חתימת השלום. הטיווי לעולם לא היה יכול להעביר את הטרוף שמעולם לא ראיתי כמוהו!
ברור שהפורמט של הטלוויזיה הרבה יותר נוח בכל ענפי הספורט כמעט, אבל, יש אבל, אין כמו להיות בארוע עצמו, להריח את הזיעה, לעמוד בתור לכרטיסים, לבנות הר של ציפיות,אולי הזווית לא אידיאלית אבל עדיין זה עדיף,
מה עדיף לעשות סקס או לראות פורנו?
הרי לך התשובה
תתחדש על התמונה.
לא בדיוק. לעשות סקס זו קטגוריה שונה – כמו לשחק טניס (אני אוהב את שניהם).
השאלה אם עדיף לחזות בפורנו מקרוב בטיווי, או באולם כשאתה רואה את הזיון אבל לא רואה את הפרטים, אם אתה יורד לסוף דעתי!
אתה הישראלי היחיד בתולדות המין האנושי שרואה בעמידה בתור לכרטיסים חוויה חיובית..
מאחר שהספורט היחיד שראיתי בלייב הוא כדורסל בכל מיני מקומות אבל בעיקר בנוקיה, אין לי הרבה מה לתרום בשרשור, רק אציין שצפייה במשחק בלייב זו באמת חוויה שונה עם כל אלפי הצופים, הרעש וההתלהבות.
לעמוד בתור לכרטיסים זה עוד טוב, זה שהייתי מהוגן, את לעולם לא תביני ילד קטן שהתגורר מאתיים מטר מהמגרש כדורגל ודחק באוהדים מבוגרים שיכניסו אותי בתור הבן שלהם, כשהאופציה הזו לא הלכה? קטן על סחבק, הופ הופ הצמדנו כמה מחסומים של המשטרה וטיפסנו על חומת האבן שבסיומה גדר תייל עוקצנית, שברי זכוכית משובצים ונטועים בכדי להרתיע, כשעוברים את כל זה הדשא נראה ירוק מתמיד, כל איזה שחקן זוטר נראה לך לפתע לפחות מרדונה, כל מה שנשאר זה להמתין לרוכל ולפלח לו " טרופית" ענבים
מה שכן עם השנים ההשתוקקות הזו לספורט מהמגרשים הולכת ופוחתת ונכנעים לנוחות ולקידמה
כן, הבנתי את ההקבלה, כפי שציינתי הכי נוח לראות במסך ענקי שרוע בכורסא בסלון הבית,אבל החוויה של המשחק לפעמים לא מסתכמת רק בזה,אפרופו מסך ואולם ספורט אז בקליבלנד הקימו מסך ענקי וחכם שגרם לקהל צאת מגדרו כי הראו להם קטעים שבהם מקניטים ומקטינים את הסיכוי של קליבלנד למול גולדן סטייט,
עובדה קיימת שלמרות שנוח יותר לצפות מהסלון הביתי עדיין מליונים מעדיפים את הדבר האמיתי, לראייה האוהדים שחוצים יבשות בכדי לראות את מסי או אנשים קשי יום שאוגרים דולר לדולר כדי לראות את לברון, לכל פורמט יש היתרונות שלו,
השאלה שלך היא פילוסופית במהותה
כדורגל
זה ענף מדהים לצפייה במגרש
אתה רוה מהלכים ואת כל המגרש מה שלא ניתן לעולם לראות בטלווזיה
גם כדורסל נהדר לצפייה במגרש בעיקר שהמושב טוב
איו תחליף לצפייה במגרש אישית אעדיף להיות באצטדיון בכל ענף בכל יום בכל ליגה
המשחקים שהכי זכורים לי כצופה מן המניין:
4-4 מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב ברמת גן, אז חיפה הגיעו כאנדר דוג מובהקת עם שחקנים לא הכי מוכרים, המשחק נפתח בסערה מצד הצהובים, זה היה חצי גמר וההצגה הראשונה מבין השתיים, אוהדי הפועל תל אביב הקניטו את החיפאים , ביקשו שחיפה יראו למכבי מה זה, איכשהו למרות שער מרהיב של מושיק שוויצר בבעיטת יעף אדירה תחת עינו של אביו המאמן האגדי דוביד שוויצר חיפה עלתה ללא מורא, המשחק נגמר בתיקו 3 נכנס להארכה ושם חיפה הובילו לראשונה, בדקה ה 120 כמו בכל סיפור אגדה יפה בני טבק דחק מקרוב כדור שהוגבה מהקרן, בפנדלים חיפה נוצחו ואנחנו האוהדים חזרנו ברכבת עצובה לחיפה
משחק האליפות של מכבי חיפה נגד מכבי רמת עמידר-
קרית אליעזר גדוש מפה לפה, הדשא כבר צהוב ועם הרבה נחישות והקרבה והתרוממות ענקית של משה סלקטר זה הצליח בסוף זה היה כמו לידה קשה
מונדיאל צרפת 98-אנגליה-רומניה:
מפגש במסגרת בית ז כמדומני אנגליה הגדולה נגד רומניה הגדולה לא פחות ,על הקווים הגנרל הרומי אנג'י יורדנסקו(שכיום חזר לנבחרת כמאמן)כשהתוצאה 1-1 בדקה ה90 המגן השמאלי דן פטרסקו השתלט על עדור גובה ונתן קטנה ועשה לי טובה גדולה כאחד שהיה מושקע על הרומנים במשחק הזה
שוב קרית אליעזר וה5-0 המפורסם מול מכבי תל אביב,
היו עוד המון משחקי כדורגל, אפילו משחקי ראווה בחיפה עם גיורא שפיגל וקבוצתו דאז אולימפיק ליון
או כשיצא לי בגיל צעיר ללכת רגלית מרמת גן עד ליפו לבלומפילד ולהביט במשחק העונה דאז ביתר נגד הפועל תל אביב, במשחק העונה הזה ביתר היתה בשיאה עם נוימן ואורי, המשחק הזה זכור לי כי הנסיבות שבגינם היה לי כסף לכרטיס כניסה היו הזויות, הכסף גם הספיק לי לצעיפים ובייגלה עם שומשום ושחזרתי לרמת גן במוצאי שבת עוד הספיק להיכנס לסרט אם אני לא טועה בקולנוע " אורדע" ליד מין פסל כזה
המשחק של החצי גמר היה האחרון כי החזרה צפונה היתה בשעת לילה מאוחרת יחסית, זה היה בחצי גמר של עונת 82-83
לפי חברים אמריקאיים שלי מתברר שפוטבול יותר כיף לראות בטייוי בגלל השדרנים
אני הולך לכמעט כל משחקי הבית של הפועל ונהנה חבל על הזמן. מצד שני, אני ישראלי מגעיל ותמיד מצליח למצוא מקום בשורה הראשונה (וצמיד כניסה לויאייפי, לאכול במחצית). במשחקים שנאלצתי לשבת למעלה, לא נהניתי. ההבדל מאוד משמעותי אבל למשחק הגמר ב-25 אלך גם אם אאלץ לשבת במקום רע.
בכדורגל, מבין המשחקים המעטים שהייתי בהם, יש הבדל עצום. הזיכרון שלי ממשחק בין בית״ר ובני יהודה (3-0 לבית״ר, כמובן שהייתי בעדם) חזק יותר וחיובי יותר מהזיכרון של גמר ליגת האלופות שראיתי בטלוויזיה לפני שבועיים.
גולף.
הייתי 4 פעמים המאסטרס וב-3 יו אס אופן. אני לט=א מבין אנשים שהולכים לראות גולף. אני הייתי שם רק בגלל כתבות שעשיתי ורציתי להכיר את 18 החורים. כתבתי על כך מאמר בספרי. אבל לצופה הרגיל? אתה רואה את הגולפאי חובט, והכדור נוחת היכן שהוא 300 מטרים ממך. או אתה נוהר עם אחרים מגומה לגומה ולא רואה כלום.
והכל בחום ולחות. העיקר שיגידו "היינו שם".
טניס – הנאה שונה בטיווי ובחי
א"ק?
חי? אסון. אתה מסתכל על קפיצה לרוחק בצד אחד של האיצטדיון וקפיצה במוט בחלק אחר, ובזריקת פםטיש במרחק 100 מטרים ממך. אפילו באולימפיאדות מלבד המתח , הציפייה אשכרה טובה הרבה יותר בטיווי. אותו דבר שחייה.
,מנחם צודק את טועה.
אגב, ב -40 הם נפגשים
שחמט. מרוב שזה טכני וכאילו מחשבים משחקים זה מול זה , האווירה של תחרות והלחץ מזכירה לך שזה בני אדם וזה חלק ענק בתחרות..
לא קראתי את התגובות אז אין לי מושג אם זה כבר נאמר, אבל הספורט שהכי טוב לצפות בו בטלויזיה ולא חי הוא גולף.
מקום שני – סנוקר.
For me best TV sport is GOLF, multi drama, and camera can see things better
best stedium game is Tennis but it must be behind the player. middle court is usless and give you a neck pain
best pitch game is country footy, or country rugby. the blood is real and the action is CM away from you. the crowd is right into the game
מנחם, לא יודע כמה פעמים עמדת בשדרה החמישית בניו יורק, אבל מרתון לא ראית שם…. הם לא עוברים בשדרה החמישית
למה לכתוב שטויות?
המרתון עובר דרך השדרה החמישית מגשר מדיסון אווניו (east 138th) עד שהמסלול נכנס לתוך הסנטרל פארק ב-east 86th st